מספר אחד.

מספר אחד.

חברה שלי היא צרכנית מספר אחד של כל חברות ההלבשה והאופנה שקיימות היום בשוק, מה שעצוב בסיפור שלי איתה- זה שהיא לא מוכנה לשמוע על חברות אחרות, כלומר היא רוצה לקנות רק מהחברות הקמעוניות הידועות ומהמותגים הצרכניים המוכרים, שום חברה אחרת לא מעניינת אותה גם אם מדובר ברכישת גרבי צמר בלבד. וזה מה שעצוב פה בסיפור הזה, היא מוכנה לקנות ולצרוך רק ואך ורק מותגים של חברות אופנה גדולות ומוכרות. ואני כל הזמן מנסה להסביר לה שזה לא עובד ככה, וזה בדיוק מה שהחברות הצרכניות האלה מנסות לעשות, ומסתבר שהם גם מצליחות יפה מאוד בזה, וזה לנסות לפנות לקהל כמה שיותר רחב מכל הגילאים ומכל המינים ולנסות להגיע לאותם אנשים ולמכור להם בגדים שהדבר היחיד שיוקרתי בהם הוא הכד הענק עם הפרחים היפים בחנות שלהם פה בקניון. הלכתי איתה יום אחד, מיני רבים, לקניון, מעוז הצרכנות הציבורי, ממש עושקים אותך שם מכל כיוון, אני מרגיש כאילו אני נכנס לאיזה דיר חזירים שם, ממש כמו איזה פרה מובלת לטבח, רק שפה עושים את זה מעודן, עושקים אותך בנחמדות. עושים את זה בצורה יפה, כזאת שהיא סמויה מהעין, עם כל הפרסומות שאתה לא שם לב אליהם, שלא לדבר על הפרסומות שמשדרים לך נונסטופ בכרוז של הקניון. גם כשאתה הולך בקניון אתה מרגיש שאתה הולך עם זרם כלשהו, כמו המדרגות הנעות האלה שיש בנתב"ג שלא מצריכים ממך יותר מידי מאמץ, אתה פשוט עומד עליהם וזה מסיע אותך קדימה. קטע מגניב. רק שבקניון זה קורה לך באופן טבעי ובלתי נשלט, כאילו אתה זורם אחרי איזה זרם, אחרי איזה עדר של צרכנים. חברה שלי היא מספר אחד בשבילי, אני אוהב אותה ומת עליה, אבל מצד שני, ואני לא רוצה להגיד לה את זה, אבל היא עושה לי חור בכיס, ואני לא רוצה להצטייר כקמצן או משהו כזה, למרות שעברנו כבר את השלב הזה, זה לא דייט ראשון שלנו שאני צריך להראות לה שאני לא קמצן- הרושם הראשוני מאוד קובע כשיוצאים עם בחורות ולכן צריך להיזהר בהתחלה של הקשר.

פרטים נוספים באתר Outland 365